שמנים אתריים מומלצים למתחילים

משחר ההיסטוריה, עשו בני האדם שימוש בצמחים ובתמציות שהפיקו מהם לצרכים שונים, אולם התועלת המרפאת המודרנית האמיתית מיוחסת לכימאי צרפתי בשם רנה מוריס גטפוסה, אשר בשנת 1930 גילה את הסגולות המרפאות של שמן הלבנדר לגמרי בטעות, כשעסק במחקר של שמנים שונים עבור תעשיית הבשמים. באחד מהניסויים, ספג גטפוסה כוויה בידו, ומבלי לחשוב פעמיים, הכניס את ידו לתוך קערה המכילה שמן לבנדר, שעמדה בקרבת מקום לצורך הניסויים שערך. ההקלה המהירה שחש, כמו גם החלמתה המהירה של הכוויה, עוררו את סקרנותו של גטפוסה, ומאותה נקודה, הוא הפנה את מחקרו לכיוון חקר תכונותיהם המרפאות של השמנים האתריים השונים.

מה זה שמנים אתריים?

שמנים אתריים הם עצם מהותם, תכונותיהם ותמציתם של הצמחים. צמחים מכילים חומרים שונים המעניקים להם תכונות המאפיינות את ריחם הייחודי ואת סגולותיהם הייחודיות המשמשות אותם כדי לשרוד. את התכונות הללו (אשר, ברגיל, משמשות את הצמח) אנחנו רותמים לתועלות שלנו. לדוגמה, צמחים שריחם דוחה חרקים (כדוגמת האקליפטוס הלימוני, עשב הלימון, ציטרונלה וכו') יכולים לשמש אותנו להרחקת יתושים, בין אם הם נמרחים ישירות על הגוף, דולקים במבער, משמשים כלפידים בגינה וכן הלאה.

התמצית הזו (השמן האתרי האופייני לצמח מסוים) מחולצת מהצמח באמצעות שיטות זיקוק שונות ועשויה להיות מופקת מחלקי הצמח השונים – זרעיו, שורשיו, עליו, פרחיו ועוד. קיימים צמחים שמהם ניתן להפיק שמן, אך ורק, מחלק בודד ומסוים של הצמח (למשל, שמנים המופקים מעלי הכותרת של פרחי הצמח, כדוגמת הוורד), בעוד שצמחים אחרים מפיקים שמנים אתריים מחלקים שונים שלהם (כדוגמת השמן האתרי קינמון המופק, בנפרד, מגזע הצמח או מעליו). באופן טבעי, שני שמנים אתריים שונים המופקים מאותו צמח, אבל מחלקים שונים שלו, ייהנו מריח ייחודי משלהם, כמו גם, במרבית המקרים, מסגולות מרפאות ייחודיות להם.

שמנים אתריים מומלצים למתחילים:

שמן לבנדר - נחשב ל"מלך" השמנים האתריים, בזכות מגוון תכונותיו הרחב מאד, יכולתו לשמש כשמן לעזרה ראשונה, והעובדה כי, בניגוד למרבית השמנים האתריים האחרים, את שמן הלבנדר אין צורך לדלל בשמן צמחי, מאחר והוא אינו עלול לגרום נזקים לעור, גם במריחה ישירה שלו בצורתו הטהורה. הוא אנטיספטי, אנטי-בקטריאלי ומרגיע פצעים, כוויות, גירויים שונים בעור, עקיצות ודלקות.

שמן עץ התה - לשמן עץ התה תכונות אנטי בקטריאליות המסייעות לטיפול בזיהומים שמקורם פטרייתי. בנוסף, יש לו תכונות הנוגדות חיידקים והוא יעיל בריפוי בעיות העור השונות, ביניהן הרגעת עקיצות, טשטוש סימני מתיחה, ריפוי פצעים וחתכים, ריפוי פצעי אקנה והרפס, וטיפול בפטריות בציפורני הידיים והרגליים. השימוש בו, כשהוא טהור או מדולל, נעשה בהתאם לצורך.

שמן גרניום - שמן הגרניום נחשב לדוחה כינים ויתושים טבעי, והוא בעל תכונות אנטי בקטריאליות, מאזן את עודף הפרשת החלב (סבום) מהנקבוביות בעור ויעיל במיוחד בטיפול בעור שמן ובמצבי אקנה, סבוריאה, אקזמה, דרמטיטיס וכד'.

שמן תפוז מתוק - שמן זה נחשב כמתאים במיוחד לטיפול בעור רגיש, עור מבוגר ועור שנראה "עייף". בשל יכולתו לאזן את מצב העור, שמן זה נחשב, מקביל, כמתאים גם לטיפול בעור יבש וגם לטיפול בעור שמן. עוד מייחסים לשמן תכונות של טשטוש והעלמת סימני מתיחה, ריפוי אקנה והעלמת צלקותיו ועוד.

שמן הדס - שמן ההדס ידוע, כבר מעת הופעתו בכתביו של הרמב"ם, בזכות יכולותיו נוגדות החיידקים והאנטי פטרייתיים. השמן משמש לטיפול בעור יבש, לטיפול בגירויים, פצעים ודלקות. בשימוש בפורמולת שמפו, שמן הדס מעודד את צמיחת השיער, מחזק את שורשיהן ואף מונע קשקשים.

שמן לבונה - שמן הלבונה יתאים לשימוש של כל סוגי העור. בנוסף, הוא משמש כשמן אנטי אייג'ינג, מרפא ומחלים פצעים, מטשטש ומעלים סימני מתיחה ומקל על מחלות ומצבי עור כרוניים שונים.

איך משתמשים בשמנים אתריים?

כפי שהזכרנו קודם לכן, ישנן שיטות שימוש שונות ומטרות שונות לשימוש בשמנים אתריים. ניתן לשלב אותם (כשהם מדוללים על פי ההנחיות) בתכשירי הטיפוח השונים, ניתן להשתמש בהם לארומתרפיה כשהם מפיצים את ריחם בתוך מבער, את חלק מהם ניתן לבלוע על מנת לשפר מצב בריאותי או לאזן את הגוף - הכל תלוי בשמן האתרי הספציפי ובתכונותיו.

וכאן, נדגיש עניין חשוב מאד:

בתחום השמנים האתריים ישנן רמות זיקוק שונות, המשפיעות על איכותו של השמן האתרי ועל התאמתו לשימוש ספציפי. כדוגמה - שמן אתרי ללבנדר המיועד למבער יהיה ברמה הרבה פחות גבוהה מזה המשמש למריחה או לשילוב בתכשירי טיפוח, ולכן, אסור בתכלית האיסור, למרוח שמן המיועד למבער על הגוף. בכיוון ההפוך (להשתמש במבער בשמן המיועד לגוף) ניתן, אבל, במרבית המקרים, העניין לא ישתלם לכם, ולכן, עדיף לרכוש שמנים ברמות איכות שונות המתאימים בדיוק למטרת השימוש שאתם מתכוונים לעשות בהם.